פסק-דין בתיק ת"ק 22352-12-10

במשך מספר שנים עסק התובע בהפצת מודעות ועלוני פרסום להצגות ילדים עבור הנתבע, שעיסוקו בהפקת הצגות. בשנת 2010 התגלע סכסוך בין הצדדים, בעקבותיו נותקו יחסיהם, וכעת הגיע הסכסוך לפתחו של בית המשפט בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע ובתביעה נגדית שהגיש הנתבע כנגד התובע.

טענות התובע (הנתבע שכנגד)

התובע טוען כי הנתבע לא שילם לו עבור שתי עבודות שביצע עבורו - הפצת ההצגה "מאה שירים ראשונים" שהתקיימה בהיכל התרבות במודיעין בתאריך 16.10.10, והפצת ההצגה "סינדרלה" שהתקיימה בהיכל התרבות בבת-ים, ביום 20.10.10.

לטענת התובע בגין ההצגה במודיעין הוא זכאי לתשלום בסך 1,100 ש"ח, ועבור ההצגה בבת-ים זכאי הוא לסכום של 2,200 ש"ח.

טענות הנתבע (התובע שכנגד)

הנתבע מאשר כי התובע ביצע את עבודת ההפצה להצגה במודיעין, אך לטענתו הוא זכאי לקזז מהתשלום המגיע לתובע בעד עבודתו, בשל נזקים שגרם לו התובע ואשר יפורטו בהמשך.

הנתבע מכחיש כי התובע ביצע את עבודת ההפצה להצגה בבת-ים, ולחילופין טוען לקיזוז מאותם טעמים.

בנוסף מכחיש הנתבע את הסכומים להם טוען התובע. לטענתו, חישוב התשלום על פי ההסכם ביניהם מביא לסכומים אחרים.

לטענת הנתבע גרם לו התובע נזקים כדלקמן:

התובע תלה מודעות על גדרות גני הילדים בעיר מודיעין, בניגוד לחוק העזר, וכתוצאה מכך הוצאו לנתבע דו"חות על ידי העיריה. מדובר בארבעה דו"חות שבכל אחד מהם נקנס הנתבע ב- 430 ש"ח ובסה"כ 1,720 ש"ח. בנוסף קיבל הנתבע דו"ח דומה בגין מודעה שתלה התובע במזכרת בתיה, על סך של 430 ש"ח. לטענת הנתבע, האחריות לדו"חות אלה מוטלת על התובע אשר תלה את המודעות בפועל, ועל כן עליו לשאת בתשלום הקנסות.

בנוסף טוען הנתבע כי לאחר שהודיע לתובע על הדו"חות ועל כך שאין בכוונתו לשלם לו עבור ההצגה האחרונה שהפיץ נוכח הקנסות שנדרש לשלם, לא ביצע התובע את ההפצה לשתי הצגות נוספות שאמור היה להפיץ, וזאת אף שחומרי ההפצה (המודעות והעלונים) היו ברשותו לאחר שהוציאם מראש מבית הדפוס. הנתבע טוען כי התובע סירב לבצע את ההפצה ומאידך סירב להשיב לו חומרי ההפצה שהחזיק ברשותו כדי שיוכל להעבירם למפיץ אחר, ולפיכך נאלץ הנתבע להזמין בשנית את חומרי ההפצה וכך נשא בעלות כפולה של הוצאות ההדפסה.